<h1>שו"ת ר"ת סימן ל"ט</h1>
<h2>דף כג:</h2>
[תשובת ר"ת לרבינו יוסף ב"ר יצחק מאורלינס]. ועל קדירה בת יומא הלא ידע אחי שכן פירשתי בהיותו הנה, התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דפיו לעולם לבו ביום, שכלי מתכות ומורק ושוטף אבל כלי חרס אינו יכול למרוק ולשטוף, ואם ישהנו עד למחר יהיה נותר. לפיכך העידה עליו שישבר ואין לבשל בו גם חטאת דלמחר הוי נותר. תדע דהא תקנה יש לו אם מחזירה לכבשונות כדאמרינן בזבחים [צ"ו ע"א], אלא אין זה יציאה דהיינו כעין חדש שמבטלו. ואינו דומה לליבון אסכלא דהתם מקלקל והכא מתקן. — ואין מבטלין איסור אין ענין לכאן כרחוק מזרח ממערב, דאין מבטלין איסור אבל מבטלין היתר דפגם מותר בנבלה מסרחת הנעשית שחוטה כר' שמעון [ע"ז ס"ז ע"ב]. אבל משום בת יומא גזרינן. יעקב ב"ר מאיר.
